הכל מואר [הקלטת וידאו] במאי: לייב שרייבר

הכל מואר [הקלטת וידאו] במאי: לייב שרייבר

תקציר:
סופר יהודי צעיר מאמריקה, ג'ונתן ספרן פויר (אלייז'ה ווד), נוסע לאוקראינה כדי לאתר את האישה שהצילה את סבו במלחמת העולם השנייה. השטעטל (העיירה היהודית) של סבו נקרא טרוכנברוד (בסרט קוראים לה טרכימברוד), ואליו הוא מנסה להגיע. ג'ונתן נוחת בלבוב ולאחר מכן מגיע לאודסה שם הוא פוגש לראשונה במלוויו לאורך המסע: אלכס (יוג'ין האץ), אוקראיני צעיר כבן גילו של ג'ונתן, וסבו של אלכס, קשיש חם-מזג, בוטה ואנטישמי. אלכס מוביל אותו לרכב שישמש אותם, שהוא מכונית ישנה ועלובה שבה נמצאת "כלבת הנחיה" של הסב, סמי דייוויס ג'וניור ג'וניור. הסב אינו עיוור, אך הוא קשור לכלבה ואינו מוכן לזוז לשום מקום בלעדיה, ולכן מספר לכולם שזאת כלבת נחייה. סבו של אלכס הוא הנהג במסע ואלכס הוא המתורגמן של ג'ונתן למרות שהשליטה שלו בשפה האנגלית רחוקה מלהיות טובה והוא משמיע ביטויים מוזרים בעת שהוא מדבר עם ג'ונתן. במהלך המסע פוגשים השלושה אנשים פשוטים שחיים באזורים כפריים, ומתוודעים לעוני שהותיר השלטון הסובייטי במדינה. ג'ונתן צמחוני, ומפני שאלכס והסב קרניבורים מושבעים הם חושבים שהוא משונה. לג'ונתן יש מנהג מוזר: במהלך המסע הוא מוציא מתרמילו שקיות אטימה ואוסף חפצים שונים למזכרת, בהם ניתן למנות חרק שמצא במסע, תפוח אדמה מבושל וחול מטרוכנברוד. כבר בתחילת הסרט רואים את ג'ונתן בצעירותו אוסף באובססיביות חפצים שונים שנועדו להזכיר ולתעד את הקרובים אליו. ככל שהם מתקרבים ליעד הסב נהיה תמהוני ומתחיל להסתגר. לבסוף הם מגיעים לאזור העיירה ושם הם פוגשים זקנה חביבה שמתלווה אליהם. היא מובילה אותם לאנדרטה שנמצאת בלב היער ומספרת את הסיפור של העיירה טרכימברוד. במלחמת העולם השנייה, הנאצים ועוזריהם חיסלו כמעט את כל אנשי העיירה ביריות. היא מספרת שהחיילים קיבצו את כל תושבי העיירה וביקשו מאביה, הרב של העיירה, לירוק על ספר התנ"ך אבל הוא מסרב. אומרים לו שאם הוא לא יירק הם ירו באחותה שהייתה אז בהיריון, והאב עדיין מסרב. החיילים ירו בכולם אבל לא בקשישה, מפני שראו את שיערה האדמוני, חשבו שהיא לא יהודייה וכך היא ניצלה. סבו של אלכס נזכר שהיה חלק מקהילה זו בעברו. הסב רואה בדמיונו כיצד החיילים דרכו את הנשק לעברו ולעבר יתר הגברים שעמדו לצידו וירו מספר צרורות. אחד מהכדורים פגע במצחו, והירייה הותירה צלקת גדולה שליוותה אותו לשארית חייו. היה זה נס שהוא לא נהרג, ושהוא קם לאחר מספר שעות מגיא ההריגה. אותה קשישה הייתה שם כשהוא התעורר, והיא אספה חפצים שונים של הנרצחים. מבטיהם הצטלבו לזמן מה, אבל אז הוא קרע מעליו את הטלאי הצהוב, ברח מהעיירה והתכחש ליהדות בשארית חייו. החבורה מגיעה לביתה של הקשישה ובו היא מראה להם מחסן גדול ובו משקפיים, שעוני יד, שערות, מעילים, כובעים ועוד חפצים אישיים של הנרצחים. ג'ונתן מציג לה תמונה של סבו בצעירותו, והיא מספרת לו שהוא עזב את העיירה שבועות ספורים לפני הטבח הנאצי. בתמונה רואים את הסב מחבק עלמה יפה והזקנה מספרת שזאת אחותה. היא ניגשת לאחת הקופסאות שבמחסן ומוציאה ממנה צנצנת ובה שמורות הטבעות שסבו של ג'ונתן קנה לה. ג'ונתן מנסה לשלם לה כסף לאות הוקרה על איסוף חפצי הנרצחים אך היא מסרבת. הם נפרדים ממנה, לנים בבית מלון ובלילה סבו של אלכס מתאבד במקלחת. אלכס אמר שהוא לא מבין למה סבו עשה זאת, אבל לאחר מכן רואים שהוא נקבר לפי מנהגי היהדות, ושכל משפחתו מתחילה לנהל אורח חיים יהודי. אלכס וג'ונתן נפרדים, וכשג'ונתן נוחת בנמל התעופה הוא רואה את האנשים שראה במסע. החלק הזה של הסרט בא להראות שכל האנשים בכל מקום בעולם מעוניינים באותו הדבר: כולם רוצים שיזכרו אותם ולא להישכח.

עותקים