פשוט לסלוח

תקציר:
"מזל טוב! יש לך בת", אמר הרופא בחיוך כשסיים את סקירת המערכות. המשפט הזה, "יש לך בת", הדהד באוזניי במשך כמה שניות. החדר הסתובב ונעשה חשוך, ולא ראיתי כלום. חושך. "רק לא זה, בבקשה, רק לא בת!" צעקתי עמוק בפנים והתחלתי לבכות. תקפה אותי חרדה. "למה אני צריכה את זה?" שאלתי, "מי צריך בת? עכשיו אצטרך לדאוג לה, לרדוף אחריה, לבדוק שהכול בסדר, שאף אחד לא פוגע בה". אי אפשר להסביר את תחושת המחנק שהשתלטה עליי. הרגשתי שנגמרו לי החיים. -- מהכריכה האחורית.

עותקים